ויטה - פרי הגליל שיווק בע"מ נ' ניקוי הגליל 91 בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת, חברה בכינוס נכסים, אשר לפני הכינוס עסקה בייצור מוצרי מזון ארוזים, מכרה לנתבעת 1, העוסקת בשיווק מוצרי מזון, מוצרי מזון שונים בסיטונאות.

על פי כרטסת הנהלת חשבונות של התובעת, הנתבעת 1 לא שילמה לה עבור מוצרים שרכשה ממנה במהלך החודשים 4/09 עד 12/09, בסכום כולל של 337,926 ₪. ביום 3.9.09 חילטו כונסי הנכסים ערבות בנקאית שנתנה הנתבעת 1 בסך של 150,000 ₪, אשר ניתנה כבטוחה לתשלום החוב, כך שיתרת חובה של הנתבעת 1 עומד על סך של 187,926₪ (נכון ליום הגשת התביעה). התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת 1 לשלם לה סכום זה, ביחד ולחוד עם הנתבע 2 (מנכ"ל הנתבעת 1) והנתבעת 3 (אשת הנתבע 2), אשר חתמו על ערבויות אישיות לתשלום חובות הנתבעת 1.

הנתבעים לא הכחישו כי הנתבעת 1 רכשה מוצרים כאמור בכתב התביעה, לא את מחירי המוצרים ולא את ערבותם של הנתבעים 2 ו- 3 לחובות הנתבעת 1. עם זאת טענו, כי יש לקזז מהחוב סכומים אשר על פי הסכם בין הצדדים, היו אמורים להיות מופחתים ממנו, כדלקמן:

בונוס עמידה ביעד שנתי לשנת 2008 בסך - 116,192 ₪;

בונוס עמידה ביעד שנתי לשנת 2009 בסך - 18,032 ₪;

סחורה להחזרה אשר התובעת מיאנה לקבל בחזרה בשווי של 45,198 ₪;

הפרשי מחיר והחזרות שבוצעו בסך 14,883 ₪;

עלות הפקת ערבות בנקאית לשנת 2009 בסך 3,465 ₪.

לאור האמור טענו הנתבעים כי אינם חייבים לתובעת מאומה, אלא להיפך, התובעת היא זו החייבת להם סך של 9,844 ₪.

בנוסף טענו הנתבעים כי התובעת הפרה הסכם לרכישת מוצרים שנערך בין הצדדים (נספח י' לתצהיר הנתבע 2), ובכך נמנע מהנתבעת 1 בונוס נוסף בסך 100,000 ₪.

בקדם המשפט שהתקיים ביום 24.1.12, הודיעה ב"כ הנתבעים:

"אנחנו מודעים לכך שיש כאן מקרה של טענת הודאה והדחה ונטל הראיות מוטל על הנתבעים לאור טענותיהם".

ובהתאם, נקבע סדר הבאת הראיות לפיו הוטל על הנתבעים להביא ראיותיהם תחילה.

מטעם הנתבעים העיד הנתבע 2 בלבד, ומטעם התובעת העיד מר ערן טולידאנו, אשר שימש סמנכ"ל הכספים של הנתבעת בין השנים 2005 -2009.

דיון והכרעה

טענות ההגנה התבססו על האמור בתצהירו של הנתבע 2 כדלקמן:

במהלך חודש 12/07 התנהל מו"מ בין הנתבע 2 לבין מנהל השיווק של התובעת מר דוד צור, לצורך שיווק והפצת מוצרי התובעת על ידי הנתבעת 1, אשר "בסופו", הועבר לנתבע 2 "הסכם לחתימה" (נספח א' לתצהיר).

עם העברת ההסכם הבהיר מר דוד צור לנתבע 2, כי מדובר בהסכם סטנדרטי של התובעת, וכי הנתבעת 1 תזכה לתנאים טובים יותר מהרשום בנספח ה' להסכם. על אף שבנספח ה' להסכם יש לוח של בונוסים מדורגים, לפי עמידה ביעדי מכירות, כאשר הדרגה הגבוהה ביותר היא 3.5%, אישר מר צור לנתבעת 1 בונוס שנתי קבוע בשיעור 4%, ללא תלות בהיקפי המכירות.